אני ממש לא אוהבת להתחיל פוסטים באמירה מתנצלת על כך שלא עדכנתי הרבה זמן אבל אני באמת מצטערת! עבר יותר משבוע, עוד פעם...זאת חופשת הסמסטר הזאת. היו צריכים להזהיר אותי לפני שנכנסתי ללימודים שחופשת סמסטר זה בעצם שם קוד לתקופה הכי לחוצה של השנה בה יש יותר מדי עבודות ומבחנים במעט מאוד זמן. כן, אני יודעת שאני לומדת קולנוע ואני מודעת היטב שזה יותר קל, הציונים לרוב יותר גבוהים משאר מקצועות האוניברסיטה ומאוד מעניין וכיף ללמוד. זה נכון, אבל זה לא אומר שזה פחות קשה או לחוץ.
אחרי הפסקה הקודמת, שבאמת אינה רלוונטית לעניינכם, אפשר להמשיך ולשוחח על הפרק החדש של האוס. הפעם אני אדבר על פרק 12 בעונה השביעית, הוא שודר בארה"ב בתאריך 14.02.11 ושמו You Must Remember This . אם לא צפיתם בפרק כל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה יפגע בצפייתכם.
למרות הפוסט הקודם שכתבתי על האוס, שהביע אכזבה רבה מהעונה הנוכחית, הפעם אני קצת יותר מרוצה. שני הפרקים האחרונים הראו שיפור ניכר. אל תטעו, אני לרגע לא חושבת שמדובר בפרקים מצוינים או טובים אפילו, אבל הם מצליחים להיות מהנים ומעניינים במידה מספקת.
בפרק זה חזרנו לווילסון והאוס כמו שאנחנו אוהבים אותם – האוס מחבל לווילסון בחיים, משחק משחקים ומספק הרבה בדיחות. בנוסף, טאוב ופורמן מגבשים חברות, מסטרס נשארת כהרגלה ולשם שינוי, המקרה הרפואי היה ממש מעניין. אולי זאת רק אני, כבר קראתי כמה אנשים שממש לא סבלו את המטופלת, אבל המצב הרפואי ההתחלתי שלה- Hyperthymesia, ממש עניין אותי!
נתחיל מווילסון. קראתי בעדכונים של רשת Fox בפייסבוק שהולכת להיות לווילסון חברה חדשה ולמרות סקרנותי לא המשכתי לקרוא. והנה הגיעה שרה! חתולה מקסימה.
האמת, אין יותר מדי מה להרחיב על קו העלילה הזה. הרבה בדיחות מצחיקות, סצנת באר מעולה והתרגיל הרגיל של האוס גורם לווילסון אלרגיות מזויפות, אם ווילסון ראה את זה מקילומטרים אני בטוחה שגם אתם. עדיין, קו העלילה הזה החזיר נושא מעניין וזה חיי בדידות, האם להיות בזוגיות באמת אומר שאתה לא לבד? האם האוס, למרות שהוא עם קאדי, עדיין מרגיש לבד? טוב, לפי סיום הפרק אין ספק שכך הוא מרגיש.
מה שמדהים בעיני זה שלא משנה באיזה קשר ווילסון נמצא, האוס ינסה לחבל בו. אם מדובר בבחורה, אז היא לא טובה, אם מדובר בחתולה אז היא גם לא טובה והוא צריך בחורה!
נמשיך עם טאוב ופורמן. האמת, שאני ממש אוהבת את מה שקרה עם הזוג הזה. לקחו שתי דמויות שאני לא סובלת, שתיהן לא הצליחו לעניין אותי לאורך העונות (למעט תקופת פורטין – פורמן ו13) וחיברו ביניהן ויצא משהו נחמד. קשר מוזר, חברי, חצי תומך- לא תומך, מפרגן ועוקצני שכזה ואני דווקא מחכה לראות לאן זה יתפתח. עדיין לא הבנתי מה גרם לטאוב להיכשל בבחינה הזאת כשבאמת מדובר ברופא שעוסק ברפואה אבחונית, מאתגרת, על בסיס יומיומי. אף הסבר על תחושתו של כשלון כבן אדם לא סיפק אותי, אבל אם זה הביא להתפתחות העלילתית שהוא חבר טוב של פורמן והם גרים ביחד אני בסדר עם זה.
מסטרס מתחבבת עלי, בעיקר בגלל שהאוס ממש לא סובל אותה ואף אחד אחר לא נחמד אליה והיא לא מתנהגת כמו מסכנה וממש לא מוותרת. זה גורם לי לחשוב על קמרון בצורה מאוד שלילית פתאום, למרות שממש אהבתי אותה בזמנה. בכל מקרה מה שעדיין מאכזב בנושא של מסטרס הוא שלא ברור לי לכמה זמן אמבר טמבלין עוד נשארת איתנו, אבל בינתיים כשהיא כאן הייתי רוצה לדעת יותר על החיים הפרטיים שלה. מעבר לכך שהיא ממש חכמה וכל הזמן לומדת והיא מאוד מוסרית ו – by the book. מי ההורים שלה? האם יש לה אחים ואחיות? חבר? מה החולשות שלה? הדמות שלה מרגישה מאוד שבלונית, מה שאתם מצפים מבחורה צעירה וחכמה ואין כלום מעבר. זה מאוד לא אופייני לסדרה וחבל.
המקרה הרפואי. כפי שאמרתי בתחילת הפוסט המקרה היה ממש מעניין בעיני, האבחנה הסופית של OCD הייתה מעט מאכזבת אבל הדיון במה אנחנו זוכרים והבחירה לזכור רק את הדברים הרעים או הטובים, לספור מעשים של אנשים ולפי זה להחליט על התפתחות הקשר איתם וכדומה גרם לי לחשוב על הנושא והמסקנה כמו תמיד היא שהנושא מאוד מורכב ואין שחור ולבן, אין לוח תוצאות לחיים.
צ'ייס וקאדי גם היו בפרק, אבל לא קרה איתם יותר מדי. אני אוהבת שקאדי עם האוס אבל זה לא משתלט על העלילה – ככה צריך להיות. צ'ייס לא מעניין, באמת! לא קורה איתו כלום.
במחלקת התלונות – חבל שאין פרקים מופתיים כמו בעבר, הן מבחינת כתיבה והן מבחינת צילום וחבל שהאוס הולך בלי מקל ולא כואב לו. זה נשמע אכזרי, אני יודעת..אבל זה חלק כל כך חשוב בדמות שלו, זה ממש משנה אותו וחבל.
קצת ציטוטים משעשעים מהפרק:
House: His name is Sarah. Cats are not named that. Women are. What the Freud is that about?
House: Masters, you finally blossomed into a woman. Have you ever slept with a man with a cat?
Martha: Sure
House: Wrong… and slut
Masters: What about a tutor?
Taub: I don't need a tutor.
House: Tutor it is. Choose your poison. Chase, if you prefer pounding Aussie beers and commiserating over the suckiness of divorce. Masters, if you want nervous energy, flash cards, and obnoxious pieces of arcane trivia. Foreman, if you need to be berated by a humorless hard-ass.
Taub: Foreman.
House: Interesting. You must be more worried than you look.
Masters: That makes no logical sense.
House: This is not a door to logical sense. Also, shut up.
Dr. Foreman: Why are you giving me these?
House: Because, while they're all running all these tests, you will be submitting the insurance forms.
Dr. Foreman: There's an entire department for that.
House: Exactly. The Foreman Department. Of which you are the foreman, Foreman.
ולסיום, השיר המקסים מסוף הפרק How to fight lonliness של Wilco.
חבל שלא היה יותר לדמות של צ'ייס בסדרה. הוא היה יותר מכולם אך יודעים עליו הכי פחות. הוא הכי מעניין שם, ורוב הצופים רואים רק בגללו ( מוכח ) ובלי ספויילרים, בסוף גל כך התאכזבתי כי צפיתי שזה יקרה מההתחלה.
השבמחק