מה צופן העתיד בחובו? – מזל סרטן

לאור עליית העונה השנייה של הסדרה מזל סרטן, או בשמה הלועזי The Big C, החלטתי לכתוב עליה פוסט. מכיוון שהפרק הראשון בעונה השנייה כבר שודר בארץ אני מתפתה לכתוב פוסט ללא ספוילרים ולהישאר עם הקצב הישראלי. על כן, הפוסט ידבר על סוף העונה הראשונה והפרק הראשון בעונה השנייה ששמו Losing Patients, הוא שודר בארה"ב ב27.06.11 ובארץ השבוע. אם לא צפיתם בו המשך הקריאה יפגע בצפייתכם.

לעונה הראשונה של מזל סרטן היה כיוון ברור, קאת'י ג'יימסון גוססת מסרטן ולכן מחליטה לחיות. היא מסרבת להכניס את בעלה הביתה ולא מספרת לאף אחד מבני המשפחה על המחלה ונוצר מצב מעניין, כאשר כל האנשים שמקיפים אותה מנסים להבין את קאת'י החדשה, המשוחררת, שלוקחת סיכונים, מתנסה וחווה. לקראת סוף העונה, קאת'י סיפרה לבעלה והחזירה אותו לחייה, החליטה לנסות הליך טיפולי ולכן גם נאלצה לספר לבנה. מרלין, שידעה כבר תקופה, התאבדה ושון, אחיה, נותר באפלה, אך גילה שהוא מצפה לילד עם רבקה.

כשהעונה הראשונה נגמרה נותרתי תוהה על כנה של העונה השנייה, לאן ממשיכים מכאן? כשקאת'י בוחרת להתמודד, הצד המשוחרר ולוקח הסיכונים שלה נעלם והתמודדות בני המשפחה תופסת חלק מרכזי יותר בסדרה וכך גם העונה נפתחה.

אדם, בנה של קאת'י, מקבל יעוץ פסיכולוגי כדי להתמודד עם החדשות אודות אימו. נראה שהוא בסדר ומגיב כצפוי, אך כמו שקאת'י אומרת לו בסוף הפרק "There's no such thing as truly normal" ומן הראוי שנראה איך החדשות השפיעו עליו במהלך העונה.

רבקה, חברתה, מגלה בערך באמצע הפרק אודות הסרטן ועושה את ההפך הגמור ממה שקאת'י מבקשת ממנה. אחרי שהיא חושבת רק על איך וכמה זה ישפיע עליה, היא הולכת ומספרת לשון. שון, הסובל מהפרעה דו קוטבית, מגיב רע לחדשות. לא רק שהוא מסרב לעבור לגור עם רבקה תחת קורת גג, הוא ממש מקים מחאה אל מול בית אחותו (מה לעשות, הוא גר בדיוק מולה). ההשפעה עליו היא מיידית וכנראה שנראה אותו מתמודד עם רבקה, הילד ומגורים בתוך בית, לצד המחלה של קאת'י והתמודדות עם מצבו הנפשי.

טוד ופול שניהם מתחברים לעלילתה של קאת'י ושניהם כבר ידעו בעונה הקודמת. טוד, הרופא, סיפק את הטיפולים להם היה מסוגל ואינו יכול לעזור ולצערנו דרכו עם קאת'י נגמרת. אינני יודעת אם יחזור בהמשך העונה, אך לא נראה כך וחבל. אהבתי את זה שהוא מוקסם ממנה, אהבתי שאכפת לו והוא מהווה את הצד הרגיש לצד הציניות שלה וההכרה במותה הקרב ואהבתי את חוסר הניסיון שלו.

פול, ממשיך מהעונה הקודמת לעשות כל שביכולתו כדי לעזור ולהיות שותף בכל צעד בתהליך. פול עדיין מנסה לפצות על שנים של נישואים לא מאושרים ולתת לקאת'י את היחס שלו היא ראויה. נראה שהוא גם צריך להתמודד עם החדשות, במישור הנפשי ולא המעשי המיידי כמו שהוא עושה מאז שהוא גילה וצפוי שהוא ישבר בסוף. הוא רגיל שהיא עושה הכל בשבילו, עכשיו הם התחלפו והוא עושה הכל בשבילה – אבל זה לא יכול להמשיך ככה לנצח.

ואחרונה חביבה, קאת'י ג'יימסון בעצמה. מבחינת הסרטן, אני שמחה לראות שהתסריטאים לא השתפנו והיא עדיין גוססת, הטיפול מסוף העונה לא שינה את המצב כהוא זה. קאת'י הפכה להיות הרבה יותר פעילה במלחמה שלה נגד הסרטן והלכה להשיג את הטיפול מרופא נחשב בתחום. מבחינה נפשית, נראה שהיא מתמודדת, מכירה בעובדה שהיא גוססת ומנסה לשנות את זה, לא מסתירה יותר ולא מוותרת, אך עדיין מוטרדת. המוות והתאבדותה של מרלין רודפים אותה בחלומות והזיות לכל אורך הפרק והיא יודעת בבירור מה היא לא רוצה, היא לא רוצה למות. בצד המעשי היא לא שוכחת להתייחס לנושא בהומור רב ולשמור על התעוזה שלה, כמו הסצינה המבדרת שבה היא הולכת לדרוש שד"ר שרמן ייקח אותה כמטופלת.

על הנייר (או צג המחשב, במקרה שלנו) נראה שהכיוון ברור, לכל דמות צפויה התמודדות אבל עם קאת'י עצמה יש בעיה. כאשר לקאת'י אין סודות, הצד הפרוע כבר שוחרר והיא חזרה לבעלה, האם הסדרה עדיין תעניין אותנו? האם טיפול בסרטן זה מה שיחזיק את דמותה של קאת'י במרכז הסדרה? מה הכיוון החדש שלה? 
באשר לדמויות המשנה שתופסות תפקיד יותר מרכזי והעלילות שלהן הולכות ומתפתחות, האם תהליך ההתמסדות ובניית המשפחה של שון בכלל קוסם לנו? האם ההתמודדות של פול עם יחסי הכוחות החדשים בנישואים שלו מושכים אותנו? והאם אדם שעובר תהליך התבגרות בידיעה שאימו גוססת מרתק אותנו? אני חוששת שלא.

אחרי שצפיתי כבר בארבעה פרקים מהעונה [שליש עונה, כי מדובר בעונות קצרות] התחושה היא שהעונה היא קצת גישוש באפלה וללא כיוון ברור. פרק פתיחת העונה היה מצוין, מצחיק, מעניין ומבטיח, עם צביטה קטנה בלב, כאשר חשבנו לרגע שתומאס, הכלב, מת. אך לבנתיים ההמשך אכזב. אני מקווה שלמרות האכזבה הנוכחית, כן יש לעונה כיוון מבחינתה של קאת'י שהוא לא עוד הקצנות והתפרעויות כמו בעונה הראשונה, אך גם לא שיפור פתאומי במצבה. אני מקווה שיש לה כיוון שאני פשוט עדיין לא רואה כי בסה"כ אני נהנית מהסדרה.

אשמח כרגיל לתגובות. מה אתם חושבים על הסדרה? העונה הראשונה והשנייה? אנא, אם התגובות מכילות ספוילר לפרקים שטרם שודרו בארץ, תרשמו בתחילת ההודעה למען שאר הקוראים.