יום שישי, 4 בנובמבר 2011

Heart-Shaped Box – האנטומיה של גריי


heart-shaped-greys-anatomy

הפעם אדבר על הפרק השמיני בעונה השמינית של האנטומיה ששודר בתאריך 03/11/11 ונקרא, כמו בכותרת Heart-Shaped Box. אם טרם צפיתם בפרק אנא הימנעו מהמשך הקריאה.

שונדה ריימס (יוצרת הסדרה) ביקרה אותנו הפרק, ביקרה אותנו בצורה קצת יותר מדי מילולית לטעמי אך עדיין מעניינת. אני כמובן מתייחסת לתסריטאית לסופרת שהייתה המטופלת של דרק ולקסי עם המפרצת (ג'סטין). הסופרת חייבת לסיים את הספר שלה. הדבר שהכי חשוב לה בחיים (יותר ממשפחה ויותר מחייה שלה) זה הקוראים שלה (בסדר, שונדה..הבנו) והדמויות שלה, להן היא חייבת לתת את הסוף שהיא תכננה כל העונות כל הספרים. אם זה לא הספיק כדי להבין את האנלוגיה הברורה מדי הזאת היא המשיכה להסביר, אייברי ניית'ן הוא הבחור המושלם, הוא אוהב את לקסי קייט והוא הבחירה המצוינת בשביל קייט, אבל רק לעכשיו, כדי שהיא תוכל לכתוב עוד שניים שלושה ספרים. אחרי שהיא תמתח את מערכת היחסים המושלמת במשך כמה ספרים קייט תחזור לאלכסנדר, אותו היא באמת אוהבת. "זה לא הוגן, זה מכעיס!" אומרים המעריצים אומרת לקסי, "אבל זה מוביל לקריאה ממש ממש טובה" אומרת שונדה ג'סטין.
אז כן, זאת בסך הכל דרך חביבה להעביר את המסר ולקוות שהצופים הבינו אותו (אפשר שלא, שונדה? באמת ברור מדי) . קצת התבאסתי שעוד באותו הפרק לקסי ואייברי באמת נפרדו, הייתי מעדיפה את ההסבר הזה פרק לפני או פרק אחרי אבל לא ממש על אותו הפרק, אנחנו אוהבים לחשוב קצת כשאנחנו צופים, לא? העיקר שקרה ועכשיו היא תוכל להמשיך ולמתוח את עלילות אייברי-לקסי-סלואן קצת (כי נראה לכם שזה יהיה פשוט עכשיו, כאשר סלואן ואייברי חברים הכי טובים?)
עוד בעלילות הפרק היה כמובן הלב בקופסא, כמו ה Magic Eight Ball שעונה על שאלות. רעיון נחמד שלקח לו זמן להתפתח עד שהבנתי מה הצ'יף רצה מכריסטינה יאנג לעשות- לשאול את הלב (ולקחת בפרופורציה). בכלל, אני מחבבת את הצ'יף כרופא רגיל, מסתובב ונושא עצות לכולם.
עלילות אומאלי היו מתסכלות רוב הזמן, לא הבנתי למה היו צריכים להחזיר את האימא ולדבר רעות על ג'ורג'. כמה לא אכפת להם ממנו, עכשיו כשהוא מת. בסופו של דבר הבנתי שגם זאת הייתה דרכה של שונדה להגיד לנו שהיא לא שכחה אבל החיים ממשיכים. הדמויות האלה שעסוקות בצרות כל כך גדולות כל פרק, אין להן פנאי (או זמן מסך) לשבת ולבכות על חבר שנפטר אבל המציאות היא שהם אהבו אותו ומתגעגעים אליו ויודעים שאם היה פה היום, היה כבר רופא כמוהם אבל הוא לא פה וזה השפיע עליהם, מה שחוו שינה אותם גם אם הם לא יושבים ומדברים על זה.
כל הסצינות עם קאלי ומאמא אומאלי היו די מטופשות, זה לא מעניין היציאה מהארון והיא גם לא נעשתה בצורה טובה בעיני (האישה הרגע התעוררה מניתוח!) אבל בסדר, אני מניחה שזה היה כדי שנזכור שהם היו נשואים וזה היה משמעותי (NOT).
ההתפתחויות בגזרת הנרי וטדי היו מאכזבות. קונפליקט הלימודים צץ משום מקום ונפתר בדרך לא דרך עם הקאת הדם ובכלל, אני לא מבינה את הצורך בקליף האנגרים שכאלה בפרק רגיל בעונה של האנטומיה. סוף פתוח זה לא מה שגורם לי לחזור ולצפות בסדרה שבוע אחרי שבוע.
ולסיום, קצת אלכס קראב עם אנקדוטת הרופאה שבאה לסיור. אהבתי שלא הקדישו לה זמן מסך אבל סיפרו סיפור שלם על איך למרות כל מה שאלכס חושב, אריזונה got his back ולמרות שהיא לקחה לו את כל הניתוחים ליום אחד, בסופו של דבר היא רוצה להיות המורה שלו. (השיחה בין אייברי לסלואן בסוף הייתה ממש משעשעת)
עד כאן להפעם, אשמח לתגובות, דעות ומחשבות. :)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה