השבוע שודר טקס האמי ה66, בלילה שבין שני לשלישי ובו חולקו פרסים על הישגים בטלוויזיה. הטקס, שכבר כמה שנים נחשב מיושן וארכאי, הגיע לשפל חדש השנה, מבחינתי.
הפרסים, כמו בכל שנה, היו צפויים יותר או פחות, עם "שובר שורות" שגרפה את פרסי הדרמה המרכזיים (סדרת דרמה, שחקן ראשי, שחקנית משנה, שחקן משנה ותסריט) ו-"משפחה מודרנית" ששלטה בקטגוריית הקומדיה (בשגרה) והפתעה אחת של הערב: הזכייה הגדולה של "שרלוק" שלקחה פרסים על שחקן ראשי במיני סדרה לבנדיקט קמברבאץ', שחקן משנה למרטין פרימן ותסריט לסטיבן מופאט. בנוסף לפרסים אלו, "שרלוק" זכתה בארבעה פרסים נוספים בטקס המקדים של ה- Creative Arts מה שממקם אותה בתור הזוכה הגדולה של הטקס.
המפסידים הגדולים היו סרט הטלוויזיה "הלב הנורמלי" של ריאן מרפי, שאומנם זכה בקטגוריה המרכזית, אבל הפסיד בכל קטגוריות המשחק, בניגוד לתחזיות. וכמובן, "כתום זה השחור החדש" שהפסידה בכל קטגוריות הקומדיה המרכזיות, אבל כן לקחה שלושה פסלונים ב- Creative Arts.
אך לא באנו לדבר על הזוכים והמפסידים, יש מספיק כתבות בנושא, אלא על הטקס עצמו, שבניגוד לשנים קודמות חווה את כמה מרגעי השפל הגדולים שלו. אני לא יכולה לדבר 65 שנה אחורה כמובן, אבל אני צופה כבר לא מעט שנים והשנה היה קשה במיוחד.
הרגע הנמוך והמביך ביותר היה כמובן סופיה ורגרה מוצגת לראווה, על במה מסתובבת, כי היינו צריכים עוד קצת החפצה נשית:
קטע מטופש ונורא נוסף היה סגמנט ארוך ולא מצחיק עם כמה מהאנשים המצחיקים בהוליווד. בחיי, בצפייה חוזרת זה כואב, שמישהו יסביר למה זה קרה.
עוד אדם מצחיק שנקרא להשתתף בקטע לא מצחיק היה סטיבן קולבר בסגמנט החבר הבדיוני.
ואחרון המצחיקים שלא הצחיקו היה וירד אל ינקוביץ' בשיתוף פעולה עם אנדי סאמברג, מחרוזת פתיחים של סדרות בליריקה חדשה. היתרון של הקטע הזה? הוא לא מביך וגרוע, פשוט לא מוצלח במיוחד (אה כן, יש בדיחת ציצים מטופשת, הדחקתי את זה).
ומכאן נעבור ישר לרגעים המוצלחים בטקס. סת' מאיירס לא עשה עבודה יוצאת מהכלל בתור מנחה, אבל מונולוג הפתיחה שלו כן בלט לטובה בעיני. אומנם לא היה חריף ועוקצני כמו קודמיו בתפקיד, אך עדיין מבדר.
עוד רגע מוצלח בשביל סת' היה בעיקר בזכות בילי אייכנר שלקח אותו לרחובות ניו יורק והפחיד את העוברים והשבים, כהרגלו:
וכמובן רגע השיא של הטקס היה הזכייה של ג'וליה לואי-דרייפוס בזכות הנשיקה עם בריאן קרנסטון (למי שלא צפה בטקס, זו הייתה בדיחת המשך על כך שהיא לא זוכרת אותו מפרק ב"סיינפלד" שבו הם התנשקו).
עוד רגע מוצלח היה כאשר וודי הארלסון ומת'יו מקונוהי עלו להציג, תקציר האירועים בגיפים:
וריקי ג'ארוויס ופרצוף הטלוויזיה שלו:
אחרונה חביבה היא גברת ג'וליה רוברטס הנפלאה בראיון על השטיח האדום:
לקריאה מורחבת על הזוכים מוזמנים לכתבתו של עידו ישעיהו ולקריאה על אופנת השטיח האדום, מוזמנים לקרוא את כתבתה של נטליה ירמין.
ואחרון חביב- פוסטים קודמים בבלוג על טקסי האמי של השנים האחרונות.
תודה שקראתם, אשמח לשמוע מה חשבתם על הטקס, הזוכים והרגעים המביכים והמצחיקים ביותר!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה